בקושי רב הרמתי עפעפיי כמו תריסים ארכאיים, אורות הפלורסנט הישנים הבהבו כאנקת כאב. החדר הצפוף, א-לא האביר האפל, עורר את הקלאסטרופוביה המשתקת שלי, כאשר החבל שקשר את ידיי לא סייע. מקום מאוד אפוף במסתורין, וכנראה גם בכלורופורם. "בוקר טוב יקירי, איך אתה מרגיש?" הקול צלצל לי מוכר אמנם לא הייתי יכול לשים את האצבע … המשך לקרוא על ספת הפסיכולוג – אפילוג / עידו רבינוביץ